איך להתמודד עם מריבות בין אחים עם הפרעת קשב וריכוז 

טיפים להתמודדות עם ריבים בין אחים

? את זוכרת איך הכל התחיל? שאלתי

?בודאי, בעודי מתקתקת במחשב נשמעו זעקות וצעקות מריבה בין הבן הבכור לבת האמצעית שלי.
"אפשר לדבר בשקט?!  התינוק יתעורר". ואז הם צרחו אחד על השני, והתינוק התעורר ובכה, ובעלי הגיע.
"תעשה משהו עם הריבים שלהם, אני כבר באפיסת כוחות" הנחתי את התינוק בידיו, התיישבתי על הספה ובכיתי.
"לא הגזמת? תני להם לריב, שיסתדרו!" התערב בעלי בשיחה
"לך קל לדבר, לא היית פה כל היום לשמוע אותם, הם כבר שכחו מה זה לדבר בשקט, ככה זה כל היום! שלא לדבר על זה שהם העירו את..." 

מריבות בין אחים הם נושא מוכר ולא חביב על הורים רבים.
חלקם מנסים לפתור את הבעיות והופכים לשוטרים החוקרים מי התחיל ומי אשם, אחרים דואגים לספק לילדיהם חדרים נפרדים עם אותם צעצועים נחשקים למניעת חיכוך.
אלה, גם אלה מדווחים שהאווירה בבית לא תמיד משתפרת בעקבות מה שעשו.

דליה ויוסי (שמות בדויים) הגיעו אלי סחוטים נפשית. לאחר כמה מפגשים הצעקות שככו והעניינים נרגעו. בנם הבכור ובתם האמצעית למדו להסתדר ביניהם בלי לערב את ההורים.
יחד ניתחנו את התהליך:
 1.     ויתור על האחריות למציאת הפתרונות לקונפליקטים.
דליה הבינה שהרצון שלה לשליטה בעניינים משמרת את הריצה אליה עם כל בעיה קטנה או גדולה. כאשר אנחנו אחראים למציאת אשמים אנחנו יוצרים הפרדה וחיץ בין הילדים ושוכחים שמטרתנו ליצור ביניהם אחווה.

כמובן, שהתערבות של ההורים נחוצה כאשר נחצים קווים אדומים כמו שימוש באלימות פיזית או מילולית, אך התערבות אינה בהכרח לקיחת תפקיד השופט.
במקום לשכנע ילד אחד לוותר, העדיפו להודיע מה תהיה התוצאה עבור כולם אם אף אחד מהם לא יוותר.
2.     יצירת חזית הורית אחידה.
יוסי הבין שכאשר הוא בוחר להתעלם מבקשות אשתו לעזור בפתרון הבעיות הוא בעצם התערב בקונפליקט שהעבירה מסר לילדים לא להתייחס ברצינות לניסיונות ההרגעה של דליה מה שהבטיח שהריבים והצעקות יימשכו.
ההחלטה של בני הזוג לעזור אחד לשני, הפחיתה את המתח בשעת חזרתו של יוסי מהעבודה ואתו את החששות שליוו אותו עוד לפני שהגיע הביתה.
3.     מתן מודל לתקשורת
ילדים לומדים מחיקוי יותר מכל הסבר מילולי. יוסי ודליה צחקו כשסיפרו כיצד הם מוצאים עצמם מרימים את הקול וצועקים על הילדים: "אצלנו בבית לא צועקים"... הם החליפו אותם באמירה סמכותית וברורה.
ילדים רואים כיצד הוריהם רבים וכיצד הם מתפייסים, הם צופים בהוריהם כאשר הם מאבדים עשתונות או שולטים בכעסים. הם שומעים אותם באים בטענות אינסופיות או יודעים להפוך תלונה לבקשה. את דרכי התקשורת של הוריהם הם מטמיעים.
הורים שמנהלים בינם לבין עצמם ובינם לבין הילדים תקשורת התואמת את שהם מצפים מהילד.
 4.     אפשרות להבעת רגשות
דליה ויוסי החליטו להפסיק לומר לילדים משפטים כמו: "תפסיק לעשות עניין משטויות!" או "למה את בוכה, את תינוקת?" משפטים שהעצימו את הריבים. הם הבינו שרגשות תסכול, כעס ואכזבה הם לגיטימיים, גם כאשר אנחנו מתקשים להבין את עוצמתם ביחס לאירוע. מטרתנו היא לא לגרום לילד להדחיק רגשות, אלא ללמד אותו לא לתת להם לנהל אותו.
הביעו אמפתיה לרגשות תוך מתן אפשרויות לגיטימיות להבעתן. 
5.      שימוש בחוזקות של כל אחד מבני הזוג.
דליה ויוסי בחרו כיצד יעזרו אחד לשני להתאפק ולא לוותר בשעת עייפות או משבר, על פי היכולות, ההעדפות והקשיים המיוחדים של אחד מהם. דליה לקחה על עצמה להיות אחראית על האיפוק בבוקר לפני היציאה לבית הספר, יוסי לקח על עצמו את האחריות בערב. יוסי מצא זמן לבלות עם ילדיו על מגרש הכדורגל, דליה העדיפה שעת סיפור.
6.     זיהוי הצרכים של כל אחד מהילדים ותכנון למילוי הצרכים של כל אחד מהילדים 

ילדיהם של דליה ויוסי לקויי קשב וריכוז. הבת, הבינו, זקוקה להסברים ברורים ולבדיקה חוזרת ונשנית של הבנת ההוראות, בנם זקוק לגבולות ברורים וידיעה מראש של הסנקציות שיוטלו עליו אם יחצה אותם.
מריבות הם לא פעם סוג של מניפולציה של הילדים לקבלת תשומת לב. הגדירו זמן קבוע למתן זמן איכות לכל ילד בנפרד, בלי קשר להתנהגותו או למריבות בין הילדים. ככל שתרבו בכך, לא יזדקקו הילדים למניפולציה מהסוג הזה.
7.     הגדרת סדרי עדיפויות המקובלים על שני בני הזוג.
מרגע שיוסי ודליה העדיפו אווירה נעימה בבית על בית מסודר למשעי הם בחרו על מה לוותר. אם קודם לכן הם דרשו מהילדים שהחדר שלהם יהיה מסודר למופת, הרי שבעקבות התהליך הסכימו ביניהם להסתפק באיסוף הצעצועים מהרצפה מדי ערב ואיסוף הכלים לכיור. פעם בשבוע, הם החליטו, לפני בוא העוזרת הם יעזרו לילדים לסדר את החדר כפי שרצו שיראה.

בני הזוג הבינו שמריבות בין אחים נחוצות להתפתחותם. ילדים שמתנסים במריבות מפתחים מיומנויות חברתיות, מבינים את משמעות גבולות האחר ולומדים לנהל קונפליקטים בינאישיים.
עצם ההבנה והמודעות לחשיבות של ההתנסות במריבות ככלי לחיים עוזרת להורים לא להיבהל ולקבל את המריבות כחלק בלתי נפרד מהחיים. 
"זה לא שנגמרו הריבים וקורה לא פעם שאני מתערבת, אבל אז אני אומרת שאני סומכת עליהם שיסתדרו"  דיווחה דליה בפגישת הסיכום.